מנהל המרפאה: ד"ר סבטלנה זלמונסון.
אחת המחלות החשובות והשכיחות בקרב הזקנים היא מחלת הדמנציה, ובמיוחד מחלת האלצהיימר. ושכיחות המחלה עולה עם הגיל.
בישראל חיים כיום כ-100 אלף חולי דמנציה; רוב החולים הם בני 65 ומעלה. עם העלייה בגיל גדל אחוז החולים בה ובקרב בני 85 ומעלה הוא מגיע ל-45 אחוז. דמנציה, או במינוחה העברי – שיטיון, קבוצת המחלות המתאפיינות בירידה בתפקודי המוח ובהידרדרות מנטלית וקוגניטיבית. המחלה מתבטאת באובדן זיכרון, קשיי שפה ותקשורת, פגיעה בזיהוי אנשים וחפצים, היעדר התמצאות במקום ובזמן, קשיים בחשיבה, שיפוט לקוי ושינויים באישיות ובהתנהגות .
מכאן חשוב שמטופל הסובל מהפרעות בזיכרון יעבור הערכה קוגניטיבית מסודרת, על מנת שיוכל לשפר מצבו התפקודי ואיכות חייו , למצות את זכויותיו .
דמנציה – סימפטומים הסימפטומים העיקריים המאפיינים דמנציה כוללים :
א. פגיעה בזיכרון כאשר החולה לא מסוגל ללמוד מידע חדש ולשלוף מהזיכרון אינפורמציה שנקלט בשלב מוקדם יותר ב. פגיעה בשפה וכושר הדיבור או הבנת השפה, ג. אפראקסיה, - כלומר חוסר יכולת לבצע פעולה כלשהי למרות שאין פגיעה מוטורית אמתית. ד. אגנוזיה - חוסר יכולת לזהות ולהכיר אובייקטים (כולל אנשים מוכרים), ה. חולי דמנציה אינם מסוגלים לתכנן, לארגן ולהוציא לפועל תכניות. ו. דמנציה מלווה לעיתים קרובות בהפרעות אישיות, בעיות התנהגות ושיוניים במצב הרוח של החולים.
ההשלכות של דמנציה: המחלה גורמת לפגיעה משמעותית בתחום התפקוד כולל תפקוד אישי וחברתי, בהשוואה למצב לפני תחילתה של המחלה . הסימפטומים הולכים ומחריפים במשך הזמן.
עם התקדמות המחלה הופך החולה תלוי לחלוטין בבן משפחה או מטפל אחר בכל פעילויותיו היום יומיים החל מתפקוד מקצועי וניהול משק בית ועד לפעולות הכי פשוטות כמו האכלה, הלבשה, רחצה ושימוש בשירותים. דמנציה עלולה להביא למצבים שמסכנים את החולה ואת הסובבים אותו כגון מצב של שוטטות [החולה יוצא מהבית ואינו ידוע כיצד לחזור], בלבול בנטילת התרופות, שימוש לא נכון במכשירי חשמל, גז וכד'.
עקב הפגיעה בזיכרון ובתפקוד היומיומי, החולה לא מסוגל לדאוג למשימות היומיומיות החיוניות, כגון:
-
שמירה על היגיינה אישית
-
הסדרת עינייני כספים
-
מטלות בית
-
הכנת ארוחות וכדומה
המצב הדמנטי משפיע קשות גם על קרובי המשפחה של החולה. החולה משתנה, כאילו הופך לאדם אחר. הוא עשוי לא לזהות את האנשים הקרובים אליו ביותר, אלה שמטפלים בו באופן מסור וקבוע. הוא מנתק קשרים ומפסיק לתפקד.
הטיפול בדמנציה שיטיון הינה קבוצה של המחלות אשר גורמות לירידה קוגניטיבית מסיבות שונות, הנפוצה ביניהן היא מחלה בשם אלצהיימר, אשר נובעת מתהליך ניווני המתרחש בתאי המוח. יחד עם זאת קיימות סוגים נוספים של דמנציה וקיימים גם סימפטומים דמוי דמנציה שעלולים להיגרם מסיבות שונות כגון דיכאון עמוק, גידול במוח, מחלות זיהומיות כמו דלקת במערכת השתן, מחסור בוויטמינים , הפרעה במערכת האנדוקרינית ועוד. סימפטומים אילו ניתנים לטיפול וריפוי. מסיבה זו קיימת חשיבות רבה לאבחון מוקדם של מקור הדמנציה וחשוב לשלול כל בעיה גופנית שעלולה להוביל למצב של שכיחה ובלבול לפני שמאבחנים שיטיון שמקורו בתהליך ניווני של מוח עצמו.
דמנציה מסוג אלצהיימר הינה מחלה חשוכת מרפא, אך ניתן להקל על סבל שנגרם לחולה ולבני משפחתו ואף לעכב את הדרדרות והתפתחות המחלקה.
היום קיימות תרופות ממשפחת מעכבי אצטיל-כולין-אסטרז – תרופות אלה מתאימות לשלביה הראשונים של המחלה, אולם ניתנות גם לחולים בשלבים מתקדמים יותר. תרופות אלה משפרות את התפקוד הקוגניטיבי ומשמרות את ההתנהגות של החולה.
תרופות נוספות מקבוצת נוגדי קולטנים מסוג NMDA – מיועדות לחולים בשלבים בינוניים עד מתקדמים של מחלת האלצהיימר, הן עשויות להאט את ההתדרדרות הקוגניטיבית והתפקודית.
תרופות להפרעות התנהגות (תרופות אנטי פסיכוטיות) – מתאימות לחולים הסובלים מהפרעות התנהגותיות שונות. היום מומלץ לשלב את הטיפול התרופתי יחד עם טיפולים נוספים -משלימים ,הכוללים השתתפות בקבוצות תמיכה לחולה, וכן פעילות קוגניטיבית וגירוי חושי: יצירה, כתיבה, משחקי חברה וזיכרון, אימון גופני ועוד. גירוי קוגניטיבי נמצא יעיל במידה זהה, לפחות, ליעילותן של התרופות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי. מומלץ כי כל אדם הסובל מירידה קוגניטיבית יחל בפעילות מגוונת מוקדם ככל האפשר.
למרות שכיחותה של המחלה, רבים החולים בה מאובחנים רק לאחר שנים, כשהמחלה מצויה בשלבים מתקדמים. הסיבות לכך הן הכחשה של הסימפטומים והקשיים בתפקוד, או היעדר אמונה או ידע מוקדם על יכולתה של הרפואה הקונבנציונלית לעזור לחולה.
אבחון מוקדם יכול להביא לעיכוב בהתפתחות תהליך הדמנציה ולהאט התדרדרות במצבו של החולה בעזרת טיפול תרופתי וקוגניטיבי מתאים.
מרפאת הזיכרון במרכזנו הוקמה בשנת 2002 על ידי פרופ' צבי דבולצקי , אשר ניהל אותה עד לשנה האחרונה. המרפאה עוסקת בהערכה קוגניטיבית, מתן המלצות לטיפול ומעקב במצבים שונים של שכיחה, ירידה בכושר הקוגניטיבי והתפקודי החל משלב הכי מוקדם של תלונות ללא כל סימפטומים ועד למצב של שיטיון מתקדם.
אנו מבצעים הערכה ראשונית שכוללת בדיקה גופנית על ידי רופא מומחה ואחות מוסמכת, הערכה קוגניטיבית שמבוצעת עכל ידי נוירופסיכולוג המומחה בתחום הקוגניטיבי והערכה פסיכו סוציאלית המבוצעת על ידי עובדת סוציאלית ומטרתה מציאת מקור תמיכה בחולה ומשפחתו ומיצוי זכויות של מטופלים מול רשויות שונות. לאחר הערכה ניתנות המלצות לטיפול ומעקב.
בנוסף צוות המרפאה נותן חוות דעת לתעסוקה, למסגרות של מרכזי יום, טיפול שיקומי, מוסדות לאשפוז ממושך (בתי אבות), מסייע בתהליך מינוי אפוטרופוס .
במרפאה קיימות קבוצות תמיכה של מטופלים ולבני משפחותיהם. בפגישות אלו תוכלו לקבל ידע נוסף על המחלה ועל דרכי התמודדות אתה בבית ובעזרת גופים שונים במדינה.
|