אחראית תחום: עו"ס גב' לינור רכב  

מה הן הפרעות אכילה?

הפרעות אכילה הן קבוצת מחלות, המופיעות בסיווג המחלות הפסיכיאטריות.
המכנה המשותף להפרעות האכילה לסוגיהן הוא החרדה מהשמנה ומאיבוד השליטה באכילה. הפרעות אלו מתאפיינות בנזקים גופניים קשים, עד מצבים של סכנת חיים, אך הן כרוכות בפגיעה גם בתפקודים רבים נוספים. בין השאר, בעיוות בתפיסת הגוף, ערך עצמי פגוע, פרשנות שגויה של תחושות ורגשות. פגיעה זו עשויה להוביל לשינויים במצבי הרוח, תחושות של דיכאון וחרדה ובירידה בתפקוד הבינאישי, האקדמי, התעסוקתי והחברתי.

על-פי רוב, ההפרעה מתחילה בגיל ההתבגרות, אולם היא יכולה להתחיל לפני כן ולהימשך גם לאחר מכן.
במידה והפרעות אלו אינן מטופלות, הן מתדרדרות, עלולות להפוך לכרוניות, ולגרום לנזקים חמורים ואף למוות. שיעור התמותה מבין הלוקים בהפרעות אכילה בישראל נע בין 10% ל-17%.

על פי ספר האבחנות הפסיכיאטרי (DSM-5) אנו מבחינים בין חמש סוגי הפרעות אכילה – אנורקסיה נרבוזה (הפרעה זו נחלקת לשני תתי סוג: סוג מצמצם המתאפיין בצמצום אכילה חמור עם או בלי פעילות גופנית אינטנסיבית, וסוג מטהר המתאפיין בצמצום אכילה וגם בפעולות שמטרתן להיפטר מהמזון כמו הקאות יזומות, שימוש בחומרים וכו'), בולימיה נרבוזה, הפרעת אכילה התקפית, הפרעת אכילה/האכלה רסטרקטיבית/נמנעת (ARFID) והפרעות אכילה שאינן ספציפיות.

אנורקסיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהרעבה רצונית ובמצב תזונתי ירוד. הלוקות בהפרעה חרדות מאוד מהשמנה ונוטות לחוש בעודף משקל למרות היותן בתת-משקל. הקריטריונים האבחנתיים לאנורקסיה נרבוזה הם, בין השאר, סירוב לשמור על משקל גוף בטווח הנורמה על-פי הגיל והגובה; פחד רב מפני השמנה, למרות מצב של תת-משקל; הפרעה בתפיסת הגוף ומשקלו; אי-שביעות רצון מתמדת מהמראה החיצוני והכחשת חומרתו של התת-משקל. ההפרעה היא כרונית בקרב כרבע מהלוקות בה. 
מבין המחלות הפסיכיאטריות, שיעור התמותה מאנורקסיה נרבוזה הוא מהגבוהים ביותר ועומד על 8%-20%.

בולמיה נרבוזה היא הפרעת אכילה המאופיינת בהתקפי זלילה של כמויות מזון גדולות מאוד בזמן קצר, המלווים בהקאות. משקלן של הסובלות ממחלה זו הוא על-פי רוב בתחום הנורמה או שהוא משקל עודף.

הקריטריונים האבחנתיים לבולמיה נרבוזה הם, בין השאר: אכילת כמויות מזון גדולות מהרגיל בזמן קצר ותחושת אובדן השליטה באכילה בזמן התקף האכילה; התנהגות חוזרת ונשנית למניעת עלייה במשקל הגוף, כגון הקאות, שימוש במשלשלים, במשתנים או בתרופות אחרות, צום או פעילות גופנית מופרזת; עיסוק מופרז במראה הגוף ובמשקלו.

הפרעת אכילה התקפית מתאפיינת בהתקפי זלילה של כמויות מזון גדולות מאד, בפרק זמן קצר, כאשר התקפים אלו מלווים בתחושות קשות של אשמה ובושה. המתמודדות עם הפרעה זו נוטות לרוב להיות במשקל גוף גבוה.

הפרעת אכילה/האכלה רסטרקטיבית/נמנעת (ARFID) היא הפרעה המתבטאת באכילה מועטה ו/או בררנית מאד שתוצאתה חוסר יכולת להשלים את הצרכים התזונתיים של הגוף עד כדי פגיעה תפקודית משמעותית. הפרעה זו מתאפיינת בחרדה גבוהה אך ללא הפרעה בדימוי הגוף.

הפרעת אכילה שאינה ספציפית היא כל הפרעת אכילה שאינה עונה על הקריטריונים האבחנתיים במלואם.